פקודת התעבורה [נוסח חדש]*
פרק ראשון: מבוא
הגדרות
1. בפקודה זו –
(תיקון מס' 47) תשנ"ח-1998
"בוחן נהיגה" ו"בוחן רכב" – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
(תיקון מס' 24) תשנ"א-1990
"בעל" – אחד מאלה:
(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(תיקון מס' 40) תשנ"ו-1996
(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
(תיקון מס' 114) תשע"ו-2016
(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.
"דרך" – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
(תיקון מס' 104) תשע"ב-2012
"היתר נהיגה" – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
(תיקון מס' 87) תשס"ח-2008
"התליה", של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
(תיקון מס' 48) תשנ"ט-1999
"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
(תיקון מס' 48) תשנ"ט-1999
"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
(תיקון מס' 49) תש"ס-2000
"מסוף לתחבורה ציבורית" – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
(תיקון מס' 49) תש"ס-2000
"חניה תפעולית" – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
(תיקון מס' 49) תש"ס-2000
"תחנה מרכזית" – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
(תיקון מס' 49) תש"ס-2000
"מיתקן תחבורתי" – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
(תיקון מס' 48) תשנ"ט-1999
"קו שירות" – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
(תיקון מס' 47) תשנ"ח-1998
"טכוגרף" – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
(תיקון מס' 19) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 31) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 45) תשנ"ח-1998
"מונית" – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
(תיקון מס' 62) תשס"ד-2004
"מיתקן מגביל מהירות" – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
(תיקון מס' 104) תשע"ב-2012
"נהג חדש" – כמשמעותו בסעיף 12א;
(תיקון מס' 104) תשע"ב-2012
"נהג חדש צעיר" – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
"רכב" – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
(תיקון מס' 31) תשנ"ג-1993
"רכב מנועי" – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
"רכב מסחרי" – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
"רכב עבודה" – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
"רכב ציבורי" – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
"רכב פרטי" – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
הורדת קובץ מצורף
